הסיפור שלנו

כישורית

כישורית הינה בית לחיים לבוגרים עם צרכים מיוחדים בתחום הנפשי, ההתפתחותי והרגשי. כישורית ממוקמת על אדמות קיבוץ כישור שבגליל המערבי, ושתי הקהילות, כישורית וכישור, מהוות ביחד מודל שילובי ייחודי בו גרים זה לצד זה אנשים "רגילים" ובעלי צרכים מיוחדים. החיבור הזה מאפשר לבוגרים עם הצרכים המיוחדים, אשר חוו פעמים רבות במהלך חייהם ניכור, בדידות והרחקה, לחוות שייכות חברתית ושותפות קהילתית. 

כישורית (מלכ"ר) הוקמה בשנת 1997 על ידי יעל שילה ושוקי לוינגר, כבית לחיים לבוגרים בני 21 ומעלה, במטרה שתהווה עבורם מקום בו יוכלו לחיות חיים מלאים ועצמאיים, ולהתבגר ולהזדקן בכבוד, תוך קבלת מענה לצרכים הפיזיים והמנטליים הייחודיים להם.
המודל ההתיישבותי של כישורית וכישור הוא של קהילה שיתופית המבוססת על עקרונות הקיבוץ הארץ-ישראלי. ככזה, אחד העקרונות המנחים את הקהילה הוא שוויון ערך האדם. ההבנה שלכל אדם זכות מימוש עצמי. אנשים, בין אם "רגילים" ובין אם בעלי צרכים מיוחדים, זהים בצורך וברצון שלהם להיות אוהבים ונאהבים, בעלי קשרי חברות עם הנמצאים סביבם ובעלי הזדמנויות שוות להיות שותפים לפעילויות משמעותיות. חברי כישורית משתתפים באופן פעיל במערכת קבלת ההחלטות הנוגעות לחייהם היום-יומיים, ובניהול המערכת הקולקטיבית ושני חברים מונו לועד המנהל של כישורית. עקרון מנחה נוסף בכישורית הוא העיקרון הקיבוצי "כל אחד על פי יכולתו ולכל אחד על פי צרכיו", כל חבר תורם לחברה כפי יכולתו, ומקבל מהחברה על פי צרכיו, והחברים בעלי המסוגלות התעסוקתית עוברים בענפי המשק והשירות שבקיבוץ, ותורמים כפי יכולתם לבנייה, לקידום ולשגשוג הקהילה.

מסגרת החיים בכישורית מספקת לחברי כישורית אפשרויות תעסוקה, פעילות פנאי ענפה וחוגים, מגורים אישיים, פיקוח וטיפול רפואי ושירותי סיעוד, ובתוך כך מעודדת ומסייעת לחברים, בעלי המסוגלות, להשתלב בקהילה הרחבה ובשוק העבודה החופשי. 

ההקמה
כישורית הוקמה בימים בהם החלה תמורה בהתייחסות החברה לאנשים עם צרכים מיוחדים. הגישה הרווחת המוסדית החלה משתנה לגישה של נורמליזציה.
עד שנות השבעים של המאה הקודמת מקובל היה בעולם וגם בארץ שהשירותים לאנשים עם צרכים מיוחדים נתנו ע"י הממסד הממלכתי במוסדות גדולים כמו בתי חולים לחולי נפש. תפקיד המוסדות היה מצד אחד להעניק למקבלי השירות צרכים בסיסיים, ומצד שני להפרידם מהחברה "הרגילה" ולמנוע חיכוך ומפגש בין אנשים "רגילים" ואנשים עם צרכים מיוחדים. תוצאות המיסוד ארוך השנים היו שהחברה "הרגילה" התרגלה להרחקה של אנשים עם צרכים מיוחדים, ואלה נותרו הלכה למעשה ללא אפשרות בחירה והשפעה בקשר למקומם או תנאי חייהם.
בשנות השבעים חל שינוי תפיסתי נרחב בהתייחסות לאנשים עם צרכים מיוחדים. בשנים אלה הוגדר "עיקרון הנורמליזציה" והתקבלה "גישת האי-מיסוד". עיקרון הנורמליזציה שקיבל בארצות שונות ביטוי חוקתי טוען שיש לתת לאדם עם הצרכים המיוחדים אפשרות לנהל חיים נורמליים בקהילה, וגישת האי-מיסוד שקיבלה ביטוי נרחב בפעילות הממלכתית בארצות שונות גורסת שיש לפתח פתרונות דיור ותעסוקה לאנשים עם הצרכים המיוחדים מחוץ למוסדות ולבתי החולים, ולשלבם בקהילה. במסגרת השינויים הללו צומצמו מאד המוסדות הסגורים שהיו מיועדים לאנשים עם מוגבלויות שונות, ונעשה ניסיון לשלב אותם בקהילה במסגרות של דיור מוגן והוסטלים ולספק להם שרותי תמיכה ותעסוקה כך שיוכלו להשתלב בחברה הנורמלית.
אולם, עיקרון הנורמליזציה לא התייחס לסוגיית החופש האישי של האדם עם הצרכים המיוחדים. ההנחה הייתה ונשארה שהממסד ושליחיו הם בעלי היכולת והסמכות להחליט עבור האדם עם הצרכים המיוחדים מה טוב עבורו וכיצד עליו לחיות את חייו. כך שאנשים עם צרכים מיוחדים שהועברו להוסטלים, דיור מוגן ומסגרות דומות, והועסקו במפעלים מוגנים, חיו לכאורה בחברה הנורמלית, אך למעשה נשארו מבודדים ונשלטים על ידי הממסד. על רקע זה של מגבלות גישת הנורמליזציה, ומתוך רצון לתת מענה מלא ושיוויוני לאנשים עם הצרכים המיוחדים, צמחה התפיסה הרעיונית של היישוב השיזורי כישורית-כישור – הקמת קהילה הכוללת מגורים וחיים משותפים של אוכלוסייה "רגילה" לצד אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. יצירת מרקם חיים משותף ותומך, המורכב ממערך חיים נפרד עבור כל קהילה לפי צרכיה מצד אחד, ושילוב המערכות ובניית יחסי גומלין בתחומים בהם השילוב אפשרי מצד שני – כגון פעילויות חברתיות, תרבותיות, תעסוקתיות ובראש ובראשונה אנושיות. מסגרת אשר תאפשר לבוגרים עם הצרכים המיוחדים לממש את זכויותיהם וחובותיהם כאזרחים שווי זכויות. השילוב והחיים לצד אנשים עם צרכים מיוחדים יתרום רבות גם לאנשים "הרגילים". לאוכלוסייה המוגדרת "רגילה", אין הזדמנויות רבות לחוות אינטראקציה ולהכיר אנשים עם צרכים מיוחדים על בסיס של קשר אישי. פעמים רבות אינם הם רואים בהם חלק אינהרנטי מהקהילה אלא מתייחסים אליהם כאנשים הנתונים לאחריות שירותי הרווחה.  חוויות של שילוב וחיים ביחד כקהילה אחת, תחולל ללא ספק שינוי. החזון הוא שאותו שינוי יחלחל ויגיע לכלל האוכלוסייה,  מה שיביאנו לכדי קהילה בריאה יותר ושלמה.
הדרך להקמת כישורית לא היתה קלה. כאשר מייסדי כישורית העלו את הרעיון לראשונה, וביקשו לאכלס את קיבוץ כישור (אשר הוקם בסוף שנות השבעים ע"י גרעין הנח"ל) בבעלי צרכים מיוחדים, היו שלא הבינו מדוע אנשים עם צרכים מיוחדים זכאים להתיישבות. לקח מעל לשלוש שנים למייסדים להקים את הכפר ולאכלסו בבוגרים עם הצרכים המיוחדים. הקבוצה הראשונה מנתה 4 חברים. כיום גרים בכישורית כ-170 חברים.
 
בימים אלה קיבוץ כישור מתאכלס על ידי כ-100 משפחות המוגדרות כ"רגילות", הבונות בו את ביתן, לצדם של חברי כישורית.  ביחד, מהווה היישוב השיזורי מודל ייחודי בקנה מידה בינלאומי לשילוב בוגרים עם צרכים מיוחדים.
 
תעסוקה
תעסוקה יצרנית ומספקת הינה נדבך משמעותי בדרך לעצמאות מרבית. ההשתלבות בעבודה יום יומית מקנה מסגרת ועיסוק, מקום למפגש ויצירת קשרים, אמצעי לאימון ושיפור תפקודי, ומקור חשוב לעניין, משמעות ותחושת ערך עצמי. מאחר והן התפיסה הקיבוצית והן התפיסה הטיפולית של כישורית מתמקדות בערך העבודה, הוקמו ופותחו בכישורית ענפי משק מגוונים. ענפי העבודה היצרניים וענפי השרות הם חלק אינטגרלי מהישוב השיזורי, ותכליתם לספק מקומות לעבודה אמיתית ומשמעותית לחברים.  מרבית החברים עובדים בענפי המשק והשירות שבכפר, וכ-10% מהחברים, אשר בחרו בכך, יוצאים לעבודה בשוק החופשי, מחוץ לכישורית - בחברות תעשייתיות שונות, גני ילדים, בתי אבות, מוסדות לימודיים ועוד. השיבוץ במקום העבודה זה או אחר תלוי ברצונו של החבר, בהתאמתו, ובהשתלבותו מבחינה חברתית בענף.

את העבודה בענפי המשק שבכישורית מרכזים מדריכים תעסוקתיים, ומגוון הענפים הוא רב: כלבייה המהווה בית גידול לכלבים גזעיים מסוג שנאוצר ותחש (דקל) - אלופי תחרויות בארץ ובחו"ל, מרכז תקשורת המפיק מגזין טלוויזיוני חודשי, חוות סוסים טיפולית, גן ירק אורגני, מאפייה, לול תרנגולות חופש, מחלבת עיזים, מגבנה, וכן כרם גפנים ויקב. התוצרת החקלאית מספקת את התצרוכת המקומית של חברי כישורית וכמו כן נמכרת ומשווקת לקהל הרחב.

עצמאות
חברי כישורית חיים בקהילה המאפשרת להם לממש את עצמם, על אף מגבלותיהם, ומקנה להם כלים לתכנן את חייהם, במקום שעתידם יתוכנן עבורם. החברים שותפים לקביעת תהליך השתלבותם בקהילה ובעבודה, וכן להגדרת המטרות הטיפוליות  אותן הם רוצים להשיג. החברים משתתפים, בליוויו של צוות מקצועי, במערכת קבלת החלטות הנוגעות לחייהם היום-יומיים, בארגון האירועים השוטפים ובניהול המערכת הקולקטיבית. החברים שותפים בבניית הקהילה במסגרת ועדות מטעמם, בגיבוש נורמות התנהגות, ובניהול חיי הקהילה.
 
העצמאות האישית באה לידי ביטוי גם במגורים. כישורית פיתחה רצף של אפשרויות מגורים המאפשרת לכל חבר לבחור בצורת המגורים המתאימה והנכונה לו. רצף האפשרויות הינו דינמי וכל חבר יכול לנוע לאורכו בהתאם למצבו ובחירתו (תוך התייעצות עם אנשי הצוות). חבר יכול לבחור להתגורר בדירה פרטית, שצורתה משתנה בהתאם לגיל ולמצב. החברים יכולים לבחור אם לגור לבד או עם שותפים, ויש גם זוגות החיים יחד, חלקם אף זוגות נשואים (שחברו זה לזו בכישורית). חברים הרוצים בכך, יכולים לבחור לגור בדירות הנמצאות מחוץ לכישורית, בעיר הקרובה כרמיאל, כל זאת כאשר כישורית ממשיכה להוות עבורם רשת תמיכה חברתית, טיפולית ותעסוקתית.

כבוד
אוכלוסיית כישורית מורכבת מאנשים אשר להם מגוון רחב מאד של הגדרות מקצועיות, אשר המכנה המשותף להם הוא הקושי להשתלב בכוחות עצמם בקהילה רגילה. חברי כישורית זקוקים לליווי והדרכה בתחומי חיים שונים, כולל בתחום התעסוקה. הבוגרים החיים בכישורית אינם נקראים מטופלים או חולים, אלא חברים, שותפים שווים בקהילה, כאשר לכל חבר בקהילה שמורה הזכות לבחור כיצד לנהל את חייו ולממש את מטרותיו, תוך קבלת מענה לצרכים הפיזיים והמנטליים הייחודיים לו, והשאיפה היא לעזור לחברים להגיע לעצמאות מרבית תוך כיבוד אוטונומית הפרט ושמירה על כבודם.
כשהחברים מגיעים לזקנה ולא יכולים לתפקד באופן עצמאי, עומדת לרשותם המחלקה הסיעודית בה הם זוכים לטיפול צמוד ועזרה.

בית
כישורית מעניקה לחברים את תחושת הקרבה והאהבה של בית ומשפחתיות. תשומת לב רבה ניתנת לאסתטיקה, הן של המבנים והדירות, והן של הסביבה החיצונית. הבתים מעוצבים בסגנון כפרי וצבועים בצבעי פסטל, הטבע ניבט מכל עבר, הכל ירוק, פורח ומטופח. מדשאות נרחבות פזורות ברחבי היישוב, ולשימוש החברים עומדים חדר כושר, אורווה, בריכת שחייה טיפולית, מועדון וסטודיו לאומנות. אווירה של רוגע  ונעימות שורה במקום, ואנו מאמינים שיש לכך השפעה מבורכת ומבריאה על החברים והצוות.

שילוב 
כישורית מהווה מסגרת תומכת המספקת לחברים מענה מלא בכל התחומים - תעסוקה, מגורים, בריאות ופעילויות חברתיות, ובתוך כך שמה דגש על כך שהחברים ייקחו חלק פעיל במערכת קבלת ההחלטות הנוגעות לחייהם היום-יומיים ובניהול המערכת הקולקטיבית. כך למשל שני נציגים מונו לועד המנהל של כישורית. 
לצד זאת, כישורית מעודדת ומסייעת לחברים בעלי המסוגלות, להשתלב בקהילה הרחבה.
חברים הרוצים בכך, גרים מחוץ לכישורית, בעיר הסמוכה כרמיאל (תוך התייעצות עם הצוות המקצועי). כך גם ישנם חברים הבוחרים לעבוד מחוץ לכישורית - בחברות תעשייתיות שונות, גני ילדים, בתי אבות, מוסדות לימודיים ועוד (בהתאם לבחירתו ויכולותיו של החבר).
החברים נכנסים ויוצאים מכישורית תדיר. לכישורית אוטובוס, וכך מתאפשרות נסיעות יומיות לכרמיאל העיר הסמוכה, נסיעות מאורגנות להופעות וטיולים ברחבי הארץ, זאת כמובן כתוספת ועיבוי לתחבורה ציבורית. במקביל, כישורית מעודדת את משפחות החברים להיות מעורבות בחיי בניהם ובחיי הקהילה, והמשפחות מוזמנות כדרך קבע לחגוג כאן אתנו בצוותא חגים ומועדים. 
בימים אלה מתאכלס קיבוץ כישור על ידי משפחות המוגדרות כ"רגילות", הבונות בו את ביתן לצדם של חברי כישורית. היישוב השיזורי (כישור וכישורית) נותן לשתי הקהילות הזדמנות וכלים לחיים משותפים המושתתים על חוויות של שילוב, מגע ואינטרקציה מפרה.

קיימות
כישורית שואפת להתקיים כקהילה עצמאית בת-קיימא, ומשקיעה מאמצים רבים בחקלאות אורגנית ידידותית לסביבה ובהכשרה עסקית. ענפי העבודה נבחנים בהתאם לתרומתם הטיפולית לחברים, נחיצותם כענפי שירות ויכולתם להתקיים כיחידות רווח בעלות יכולת קיום כלכלית עצמאית.  .
אורח החיים וסביבת החיים בכישורית מכוונים להעניק תמיכה מרבית בבריאות החברים ובאיכות הסביבה.

בכישורית חיים כ-170 חברים. לצדם מועסקים כ-175 אנשי צוות ובנוסף מסייעים כ-20 מתנדבים (צעירים בשנת שירות טרם גיוסם לצבא).

כישורית הינה בית לחיים. היא מעניקה לחברים, אשר צברו במהלך חייהם חוויות של ניכור, בדידות והרחקה, את האפשרות לחוות שייכות חברתית ושותפות קהילתית.

כישורית נותנת מענה לדאגת ההורים מה יעלה בגורל ילדיהם לאחר שלא יוכלו לדאוג להם עוד, ומעניקה למשפחות את האמונה שישנה צורת חיים טובה יותר ומאפשרת עבור בניהם ובנותיהם בעלי הצרכים המיוחדים.

 

הגישה הטיפולית

מסגרת החיים בכישורית עוזרת לחברים להגיע לעצמאות מרבית בחייהם, תוך קבלה של המגבלות שאינן ניתנות לשינוי. 

הגישה בכישורית הינה שהמטרות הטיפוליות תהיינה מוגדרות וברות השגה, מותאמות לחבר ולא לסטנדרטים חיצוניים. החבר עצמו, שאיפותיו ועולמו הם המובילים את התהליך, החבר מגדיר את המטרות שברצונו להשיג, והמערכת משתדלת לאפשר לו להשיגן.